ניתוח הדיון בכנסת בנושא משקה המופק מעלי צמח הגת

גת בכנסת

כפי שאתם בטח יודעים,  אחד הטרנדים המוצלחים שהיו בשנים האחרונות – מיץ הגת – עלה לאחרונה לכותרות בשל פשיטות שערכה המשטרה על יצרנים ומפיצים של המיץ, ללא סיבה ברורה, לא כולם יודעים שלפני זמן מה הנושא נידון בועדה של הכנסת,  הבאנו פה את פרוטוקול הדיון וננסה לעמוד על עיקרי הדברים תוך כדי נסיון להפריד את האמת מן הדמיון,

עבור מראי מקומות וצפייה בפרוטוקול המקורי תוכלו לבקר בקישור הבא: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03075.pdf

כאן נמצא לשון המסמך המלא , במקומות בהם יש לנו הערות נוסיף אותן בצבע אדום – נשמח לשמוע תגובותיכם!

מסמך זה נכתב לבקשת חה"כ טלב אלסאנע, יו"ר הוועדה המיוחדת למלחמה בנגע הסמים, ועניינו משקה
המופק מעלי צמח הגת. משקה מעלי צמח הגת מופק מטחינת העלים וערבובם עם מיץ לימון וסוכר או
מחליטת העלים במים רותחים. לאחרונה פורסמו באמצעי התקשורת כתבות בדבר תופעה של שתיית
משקה המופק מצמח הגת, בעיקר במוקדי בילוי ובמסעדות. מחיפוש באינטרנט אפשר ללמוד גם על
מספרם הרב של אתרי האינטרנט המציעים את המשקה למכירה. (יופי עוד משהו שמסייע לכלכלה הישראלית הקורסת?)

יש שני סוגים עיקריים של צמח הגת, גת אדום וגת ירוק (התכוונתם גת חבשי? כמו כן לצמח הגת יש עוד עשרות זנים שונים) , ואת שניהם מגדלים בארץ ומייבאים מאתיופיה
(שבה מגדלים כשני שלישים מכמות הגת בעולם). לעיסת עלי הגת הטריים היא מנהג תרבותי במדינות -
שונות באפריקה ובאסיה, בעיקר בתימן ובאתיופיה. בישראל לעיסת עלי הגת נפוצה בעיקר בקרב יוצאי
תימן. (מנהג שכבר מזמן חצה עדות בישראל ונפוץ בכל מקום שכן אנשים התוודעו לתכונותיו הרפואיות של הגת)

עלי הגת הטריים מכילים שני חומרים פסיכו אקטיביים, קאתינון – Cathinone  וקאתין  Cathine ,
המשתייכים לקבוצת החומרים האלקלואידים חומרים ממקור צמחי המשפיעים על מערכת העצבים –
המרכזית, בדומה למורפין ולקוקאין (יותר דומה לאמפטאמין מוחלש ושונה לחלוטין במבנהו והשפעתו ממורפין,שהוא בכלל חומר מדכא אבל הבנו את המסר שרציתם להעביר).  שני החומרים הללו מצויים בעלי הגת בריכוז נמוך, והם מתפוגגים מהעלים בתוך כ 20 שעות לאחר קטיפתם.

במהלך לעיסת העלים הטריים הקאתינון והקאתין נספגים בריריות הפה, עוברים למחזור הדם ולמוח
וגורמים, בין השאר, לתחושה של אופוריה ולמצב רוח מרומם; לנמרצות יתר, בדומה לתחושה בעקבות
הזרקת אדרנלין לדם; להפגת העייפות; לשיפור יכולת הריכוז והדריכות; לתחושות של הזיה (??? באמת?) וביטחון עצמי
מופרז; לתחושה של יכולת מינית מוגברת. השפעות אלו הן מיידיות וכרוכים בהן סיכונים בריאותיים, כגון
עלייה בלחץ הדם והאצת דופק הלב (מדוע לא לציין שלא יותר מאשר משתית קפה או סיגריות?). זמן מסוים לאחר לעיסת העלים עלולים להיווצר דיכאון, עצבנות,
קשיי שינה ואיבוד תחושת התיאבון. תופעות אלה דומות לתופעות הנגרמות מהשימוש באמפטמין Emphetamine חומר כימי ממריץ.  (גיבוי במקור מסויים? מחקרים? מדענים או שסתם העתקתם מויקיפדיה או מאתר הרשות למלחמה בסמים האמריקאי?)

שימוש מוגבר ותכוף בגת עלול להביא לתגובות פסיכוטיות (מחקר? גיבוי משהו?). נוסף על כך, לעיסה תכופה ומרובה של עלי גת
עלולה לגרום להתמכרות (לא הוכח מעולם בשום מחקר), אך נראה כי שימוש מקרי אינו ממכר. הפסקת לעיסת הגת בקרב מכורים מלווה
בתופעות גמילה כמו עייפות ורצון לשינה, לחץ דם נמוך, דפיקות לב מואטות, מצב רוח רע ואפילו דיכאון. (שוב, כמו מכור לקפה או סיגריות)
עוצמת התופעות תלויה במינון החומרים הפסיכו אקטיביים בעלי הגת, ואולם קשה מאוד לאמוד מינון זה -
בעלים: אומנם ככל שהעלה איכותי יותר ייתכן שהמינון של חומרים אלו גבוה יותר, אולם מאחר שכאמור,
בתוך כ 20 שעות מקטיפת העלים מתפוגגים מהם חומרים אלה, מינון זה משתנה וגובר הקושי לזהות את -
החומרים. (השאלת טיעונים מעולם איסורי הקנביס?)

החקיקה בנושא עלי הגת
פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג 1973 , אוסרת, מ 26 בדצמבר 2004  גידול, ייצור, הפקה,
הכנה, מיצוי מחומר אחר, אחזקה ושימוש בחומרים קאתינון וקאתין המצויים בעלי הגת, אולם הפקודה
מתירה לצרוך חומרים אלה באמצעות לעיסת עלי גת טריים, ובלשון הפקודה "…למעט עלי צמח הגת
בצורתם הטבעית המיועדים ללעיסה…". כלומר, החוק בישראל מתיר אך ורק לעיסת עלי גת טריים.
צריכה של עלי גת במשקה, בתרכיז, בריבה או בכל מוצר אחר המיוצר מן העלים אסורה, וכן אסורה מכירה
של תוצרים אלה במסעדות ובמוקדי בילוי. (לא הבנתי,  אוסרים גידול אבל מתירים לעיסה? אוסרים ערבוב עם מים אבל מותר לבלוע?  לירוק מותר? ממתי איסור חל על דרך צריכה – בלעיסה נהיה בסדר אבל בשתיה – שהיא דילול, החומר פתאום מסוכן? טוב נדבר על זה בחלק אחר שיעסוק בטמטום החוק בנושא הזה)

באתר האינטרנט של מחלקת שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות נכתב:

…משרד הבריאות מתנגד לשימוש בחומרים הפעילים שבעלי הגת בצורתם הסינתטית או המזוקקת,
לרבות שימוש בתוספי תזונה או במזון אחר המכיל חומרים אלה, דוגמת חליטות גומי לעיסה וכד'.
משרד הבריאות אינו מתנגד לגידול צמח הגת או ייבואו בתנאים האמורים לעיל.

לדברי ד"ר רינת ורסנו, מנהלת שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות, ייתכן שיש להוסיף בפקודת
הסמים האסורים איסור מפורש לצרוך את עלי צמח הגת ולא רק את החומרים המצויים בו, כפי שקיים –
כיום בפקודה בצירוף הסתייגות המתירה רק את לעיסתם של העלים הטריים. ניסוח זה יהיה דומה –
לניסוח הקיים כיום בפקודה אשר לצמח הקנביס (cannabis), שעל פיו האיסור הוא לגבי "כל צמח מהסוג -
קנביס (cannabis) וכל חלק ממנו, לרבות שורשיו, אך למעט שמן המופק מזרעיו".
יש לציין כי צמח הגת אינו חוקי בכמה מדינות בעולם, כגון: צרפת, הולנד, שווייץ, שבדיה, פינלנד, ירדן
ואריתריאה. בארה"ב הגת אסור אם נמצא כי הוא מכיל קאתינון או קאתין. (יודעים מתי הוציאו אותו מהחוק שם? כאשר ארה"ב ניסתה לייבש את מקורות ההכנסה של מדינות מסויימות באפריקה?)

גידול עלי גת בישראל אינו מצריך קבלת רשיון, וחרף העובדה שהצמח מכיל חומרים פסיכו אקטיביים -
המצויים בפקודת הסמים האסורים, אין כל פיקוח ובקרה על גידולים אלה. משנת 2011 החל ענף גידולי
הגת לקבל סיוע וליווי מקצועי מענף הירקות של מועצת הצמחים במשרד החקלאות, ככל גידול חקלאי
אחר. יש לציין כי מחירו של 5 ק"ג עלי גת הוא בסביבות 20 ש"ח ומחירו של 5 ק"ג עלים מיובאים הוא
בסביבות 150 ש"ח. (מותר, סיוע ממשלתי, כנראה שהחומר לא כזה נורא לא ?)

משקה הגת

מיץ גת בכנסת
כאמור, לאחרונה פורסמו באמצעי התקשורת כתבות בדבר תופעה של שתיית משקה המופק מצמח הגת,
בעיקר במוקדי בילוי ובמסעדות. בגת המעובד למשקה, לתמצית או לריבה עשויות להימצא רמות גבוהות
יותר של חומרים פסיכו אקטיביים (או יותר נכון – רמות נמוכות יותר שכן המשקה הוא עלים מדוללים..), והספיגה שלהם בגוף עשויה להיות מהירה יותר בהשוואה ללעיסת עלי -
גת. (מחקר? משהו? או שזאת סתם השערה?) לדעת משרד הבריאות, ספיגת החומרים הפסיכו אקטיביים בלעיסת עלי הגת עשויה להיות אטית -
יותר בהשוואה לספיגת החומרים עקב שתיית המיץ או עיכול הצמח, וכפי הנראה משום כך הסיכון
להתמכרות בקרב הצורכים מיץ גת גבוה יותר מהסיכון בקרב הלועסים עלי גת. (מחקר? משהו? או שזאת סתם השערה?)

נוסף על כך, להערכת אנשי המקצוע במשרד הבריאות, העובדה שהכנת משקה הגת כרוכה בהמתקתו
עלולה להגדיל במידה ניכרת את צריכתם של החומרים הפעילים בגת, בהשוואה לצריכה כתוצאה מלעיסה
של העלים הטריים, שטעמם מר. (להוציא את הקולה מהחוק שכן המתקתו גורמת להגדלת צריכתו!)

מאחר שרק לעיסת עלי גת טריים מותרת על פי החוק, המחלקה לשירותי המזון והתזונה של משרד -
הבריאות דוחה כל בקשה לקבלת היתר לייצור ולשיווק של משקה הגת. לדברי המחלקה, עד כה הוגשו רק
שתי בקשות לייבוא משקה הגת, ושתיהן נדחו. מנגד, משקה הגת משווק בישראל באמצעות האינטרנט.
הפיקוח על הייצור, המכירה והצריכה של משקה הגת הוא בסמכות משטרת ישראל, על פניית מרכז
המחקר והמידע של הכנסת בעניין זה השיבה המשטרה כי "אין בידי המשטרה נתונים אם מכירת משקה
הגת, ייצורו ושתייתו הינם תופעה ואם בכלל מדובר בעבירה" (אז בואו נעשה ניסוי משפטי על חשבון משלם המיסים על כמה אזרחים תמימים?) , (ההדגשה אינה במקור). המשטרה הוסיפה כי "בימים אלו מתבצעת בדיקה בשני תיקים, שמטרתה לקבוע אם יש במשקה סם מסוג קאתין או קאתינון." (גאונים! הצלחתם לגלות שבמיץ גת יש…. גת!)

כתיבה: אוריאנה אלמסי
אישור: שלי לוי, ראש צוות
עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת"

====עד כאן הפרוטוקול ========

לעוד מישהו עולה בראש המילה "לוביסטים"  או שרק לנו?

אולי תאהבו גם את הפוסטים האלה:

תגובה אחת על ניתוח הדיון בכנסת בנושא משקה המופק מעלי צמח הגת

  1. מאת אורי:

    אזרח ישראלי שכואבות לו השניים ורוצה לטחון את הגת במקום ללעוס הופך לעבריין .חלם! משטרת ישראל תתעסקו עם הפושעים האמיתיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>