גידול ושימושים נפוצים של הגת

גידולים ושימושים בגת

צמח הגת ידוע בשלל שמות שונים כמו – קאת וגת בתימן או "קאאת"  וג'אאד בסומליה וגם בשם צ'אט באתיופיה או בשם ג'ימה בשפת האורומו  (מה שזה לא יהיה…). צמח הגת גודל במשך מאות בשנים באזורי קרן אפריקה (צפון מזרח אפריקה) ובאזורי הפזורה הערבית באפריקה. שם במדינות ותרבויות אלו, לעיסת הגת הקדימה בשנים רבות את השימוש בקפה כממריץ ובכלל בסיטואציות חברתיות.

 

ברוב המקרים הדרך הנפוצה לצריכת הגת היא על ידי לעיסת העלים הצעירים והטריים, ודרך צריכה הנחשבת לנדירה יותר היא ייבוש העלים והוספתם לתה -  דרך נפוצה מאוד התופסת פופולאריות בישראל בשנים האחרונות היא טחינת העלים והוספת מים על מנת להפכם למיץ גת.  כל דרכי הצריכה הן במטרה להשיג את האפקט האופורי הממרי ומדכא התאבון של הגת בשל המצאות החומר הפעיל שבו – קתינון.  לעיתים נלעסים גם הענפים הרכים של הצמח והעלים בשילוב מסטיק או או דברי מתיקה אחרים כדי להקל על לעיסת הגת עצמו שיש לו טעם מר במיוחד….

באופן מסורתי, הגת היה מוגבל לאזורים בהם הוא היה גדל, בעיקר מהסיבה שאת האפקט הפסיכואקטיבי שלו ניתן להשיג רק על ידי לעיסת העלים הטריים – שכן החומר הפעיל שבהם, הקתינון, מתפרק עם התייבשות הצמח והעלים.

עם התפתחות דרכי התחבורה והשינוע ביבשה ובאוויר במהלך המאה ה-20 , תפוצת הגת העולמית (המוגדר כמוצר מתכלה בקלות) גדלה פלאים – וכתוצאה מכך היום ניתן למצוא את הגת גם  במדינות וערים מערביות רבות כמו אנגליה, ויילס, רומא, אמסטרדם, קנדה, ישראל, אוסטרליה ניו זילנד וארה"ב.

בצורתו המסורתית, הגת היה נפוץ מאוד בשימוש חברתי, וכך הוא למעשה עד היום במדינות כמו תימן בה לעיסת גת הוא מנהג גברי ידוע ומקובל. מנהג מסורתי ידוע בקרב התימנים הוא ללעוס את הגת בשעות אחר הצהריים, כמו כן לעיסת הגת ידועה גם כחלק אינטגרלי מהתרבות העסקית בתימן המסייעת בקבלת החלטות עסקיות, מנהג בו המקומיים לא יצפו מזרים להשתתף בדרך כלל (אם אינם מעוניינים כמובן…)  מנהג הלעיסה קיים גם בקרב נשים תימניות להן יש מקומות מפגש משלהן בהם הן לועסות גת יחד עם בעליהן בסופי שבוע  (הגת גם ידוע כמשפר ניכר של כוח הגברא…)

גת הוא גידול כל כך פופולארי בתימן עד כדי כך שגידולו מכלה כמות ניכרת מאוד ממשאביה החקלאיים של המדינה. מוערך שלפחות 40% מצריכת המים של תימן מוקדשת להשקיית הגת, כאשר הכמות צומחת ב-10% עד כ-15% כל שנה!

בחישוב פשוט ניתן לראות ששקית אחד גדולה של גת צורכת כ-500 ליטרים של מים כדי להגיע לבגרות ולהיקטף. במקומות מסויימים צריכת המים היא כל כך גדולה שהיא כילתה כמעט את מי התהום במקומות כמו Sanaa basin , בשל בעיה זו – החליטה הממשלה בתימן להעביר קבוצות אוכלוסיה גדולות מאיזור זה לאיזור אחר הסמוך לחוף הים האדום.

הסיבה לתפוצת הגידול הרחבה של הגת בתימן היא בעיקר ההכנסה הגבוה שמוצר חקלאי זה מספק למגדליו. מחקרים שנערכו בשנת 2001  העריכו שההכנסות מגידול גת עמדו על כ 2.5 מליון ריאלים תימנים לכל דונם , כאשר שווים של גידולי פרי עמד על 0.57 מליון ריאלים לדונם. מוערך שבין השנים 1970 עד 2000 גדל שטח הגידול המוקצה לגידול גת מ-8000 דונם אל יותר מ-103,000 דונם.

במדינות אחרות, מחוץ לאיזורי הליבה של הגידול והצריכה לעיסת הגת היא בעיקר באירועים חברתיים או מסיבות. הגת נמצא גם בשימוש נרחב אצל חקלאים ועובדי אדמה אחרים כדי להפיג את העייפות, את הרעב ולהמריץ אותם בזמן העבודה – בדומה לעלי הקוקה בדרום אמריקה או הקפה במדינות המערב. השימוש גם נפוץ מאוד בקרב נהגים או סטודנטים כמשפר ריכוז בדומה למת'אמפטאמין בארה"ב – רק עדין הרבה יותר וכמובן שללא תופעות הלוואי המחרידות. בקרב האוכלוסיות החזקות יותר הגת נפוץ מאוד כתרופה נגד האנגאובר (שתיית אלכוהול מוגזמת) , מנהג דומה למנהג בדרום אמריקה עם צמחי הקוקה.

לצמח הגת לוקח כ-7-8 שנים עד שיגיע לגובהו המלא. מעבר לצורך הבסיסי של הצמח לשמש ומים – הוא אינו דורש טיפול מיוחד. בערך חודש לפני הקציר מגדילים המגדלים את כמות ההשקייה של הצמח בצורה משמעותית כדי להוסיף נפח מים לעלים הטריים, ניתן לקצור צמח גת באיכות טובה כארבע פעמים בשנה שמספק מקור פרנסה קבוע למגדליו.

הדגמה של לעיסת גת:

אולי תאהבו גם את הפוסטים האלה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>